יום שלישי, 12 בינואר 2016

Integrator Manager IM

המנהל האינטגרטיבי על-פי מודל אמ"י


על פי מודל ניהול אמ"י, שפיתח ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, בעל התפקיד מבצע אינטגרציה כבסיס לזיהוי החדשנות ולהעצמתה, בעקבותיה הוא הופך ליועץ מומחה. המומחיות היא תהליך אינסופי, ולכן יחזור בעל התפקיד לרכיב האינטגרטיבי וימשיך להתפתח עם המודל לאורך כל חייו המקצועיים.

מודל אמ"י בנוי משלושה מרכיבי תפקיד בניהול המקצועי:
אינטגרטור: מבצע אינטגרציה מקצועית בראייה אנליטית: מזהה את המשותף והדומה במשאבים, בתהליכים ובתנאים המשתנים, ומייצר מכלול בעל ערך מוסף. מזהה מגמה או כיוון הרלוונטיים לכל הגורמים.
מחדש: מביא ערך מוסף מקצועי חדשני. מזהה כתוצאה מתהליך האינטגרציה את החדשנות בארגון, מצמיח וממנף אותה.
יועץ: מייעץ כמומחה המטפל באתגרים מקצועיים בשעות משבר, פתרון בעיות, צורך במתן חוות דעת מקצועית או גיבוש אסטרטגיות חדשות.
הצורך בהיבט התפקודי האינטגרטיבי התעצם בעולם כיום, המתאפיין בהתמחות והתמקצעות המתחדשת ומתעדכנת באופן קבוע. האינטגרטור מתכלל את כל התהליכים והמשאבים בארגון בראיית-על: ראיית כל הארגון, כל הממשקים, הלקוחות, השוק, והמגמות, על-ידי העלאת רמת השליטה הניהולית ואיכות הבקרה. אינטגרציה היא המעבר מראיית הפרט או הפרטים לראיית המכלול או התהליכים והמשאבים, היא חיבור כל הנקודות לידי קו אחד או מכלול. האינטגרציה מייצרת קשרים בין פרטים ויוצרת תהליכים ומבנים בארגון.
האינטגרציה מעלה את רמת השליטה הניהולית ובכך משפרת את יכולות ואיכות מעקב ובקרה, ייעול תהליכים ארגוניים ומיצוי מקסימלי של המשאבים האנושיים והטכנולוגים. מטרות ארגוניות אלה מושגות באמצעות שיפור ושילוב מנגנוני תצוגת מידע אינטגרטיביים, העברת מידע, שיבוץ מידע ושימוש חוזר במידע.
בהיבט החוץ ארגוני, מטרות האינטגרציה הן: שיפור תהליכי ואמצעי התקשורת עם לקוחות וספקים, מינוף המידע הקיים בארגון והטכנולוגיה הממומשת בו, ליצירת יתרון תחרותי גמיש וחדשני, השגת תמיכה למערכות המידע בארגון, כך שיותאמו לשינויים בצרכים העסקיים החוץ ארגוניים, תוך יצירת גמישות בשינוי תנאי מסחר ובאסטרטגיות הארגוניות.
האינטגרציה יכולה להתבצע או דרך סנכרון או דרך מציאת מכנה משותף: ראיית-על.
התפישה האינטגרטיבית היא תפישת המכלול, המאגר, התהליך, המשותף ולא הפרט. בגלל תפישה ונקודת מבט זו היא מאפשרת גמישות, התייעלות ויצירתיות בעיקר במערכות גדולות הנותנות מענה דרך פתרונות מורכבים, דרך הפיכת דברים נפרדים ושונים לישות אחת, מיזוג, שילוב ואיחוד.
האינטגרציה היא תהליך של מציאת מכנה משותף או רמה עקרונית של מספר פרטים כולל שילוב וסנכרון ביניהם. אינטגרציה מייצרת שילוב בין רכיבים שונים בתוך המערכת, לאחר בדיקת מאפייניו כל רכיב, ניתן להמשיך את תהליך האינטגרציה בביצוע שילוב בין מרכיבי המערכת לבין הסביבה או הסביבות בהן הם מיועדים לפעול. ניתן לבצע אינטגרציה על-ידי איגום Pooling: ניהול משאבים דרך קיבוצם למאגר משותף באופן הניהול, בכדי למקסם ולתת יתרון סינרגטי או לצמצם סיכונים באופן השימוש.
מנגנון נוסף הוא אינטגרציה דרך ורסטיליות: על ידי יצירת משאב ורסטילי אשר משמש גם לתפקידים מגוונים וגם למצבים משתנים נוצרת הגמישות האינטגרטיבית. תהליך האינטגרציה דורש מידה שונה של יכולות ורסטיליות מגוונות מבעלי תפקיד שונים בארגון. חלקם ידרשו ללמוד ולהפנים תהליכי עבודה חדשים, חלק אחר יידרש להסתגל לשינוי בתהליכים, וחלקם לא יצטרכו לשנות מאום בעבודתם היומיומית. כמובן שהבדל כזה בהשפעת המערכות על הארגון, הוא מאפיין חשוב ולעתים קריטי בתהליך האינטגרציה, ולכן יש לשים עליו את הדעת כבר בשלבי התכנון וניתוח הדרישות.
קיימות 3 גישות לאינטגרציה:
אינטגרציה אופקית
היא שיטת אינטגרציה בה תת-מערכת מיוחדת מיועדת לתקשורת בין תתי-המערכות האחרות. הדבר מאפשר להוריד את מספר החיבורים (ממשקים) הנדרשים לחיבור אחד בלבד עבור כל תת-מערכת.
האינטגרטור ממיר מידע מהפורמט של יישום ספציפי לפורמט המשותף של הארגון ולאחר מכן מיושמות עליו טרנספורמציות שונות כמו פיצול או מיזוג של לאובייקטים אחרים.
אינטגרציה אנכית
(בניגוד לאינטגרציה אופקית) היא תהליך של שילוב תתי-מערכות בהתאם לפונקציונאליות שלהן, על ידי יצירת ישויות פונקציונאליות הנקראות גם information silos ("ממגורות מידע"). היתרון של שיטה זו הוא בכך שהאינטגרציה מבוצעת במהירות ללא מעורבות גורמים לא הכרחיים.
אינטגרציית כוכב
נקראת גם אינטגרציית ספגטי, היא תהליך של שילוב מערכות שבו כל תת-מערכת מחוברת לכל אחת מתתי-המערכות האחרות. שיטה זו נקראת כך משום שאם מסתכלים על המערכת מנקודת מבט של אחת מתתי-המערכת, הקשרים מזכירים כוכב, אבל אם מסתכלים על הדיאגרמה הכוללת של המערכת, הקשרים נראים כמו ספגטי.

האינטגרציה היא הבסיס להיבט האינטגרטיבי של מודל אמ"י. בעל התפקיד מבצע אינטגרציה כבסיס לזיהוי החדשנות ולהעצמתה, ובעקבותיה הופך ליועץ מומחה. האינטגרציה דורשת תפישת מכלול ומבט-על של הארגון ותכולתו. האינטגרציה היא של התהליכים המתרחשים בארגון. המיומנויות האינטגרטיביות המורכבות נתמכות בשלוש גישות: אופקית, אנכית וכוכב. האינטגרטור מזהה ומעודד חדשנות, ונתפש על-ידי הסובבים אותו כיועץ מומחה. האינטגרציה תמשיך לאורך כל חייו המקצועיים. המנהל האינטגרטיבי מזהה מגמה או כיוון הרלוונטי לכל הגורמים, ומתווה את הדרך החדשה בארגון.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה