יום ראשון, 27 בספטמבר 2015

מנהיגות אלגוריתמית Algorithmic Leadership מול מנהיגות היוריסטית Heuristic Leadership


מבחינה קוגניטיבית קיימות שתי גישות למנהיגות, האחת היא מנהיגות אלגוריתמית והשנייה היוריסטית. המשמעות של המנהיגות האלגוריתמית היא חשיבה לוגית ומסודרת, שמתבססת על סדר פעולות ועל דיוק. המחשב נבנה ותוכנת לעבוד לפי אלגוריתמים מוגדרים, כלומר, לפי סדר פעולות מוגדר ומסוים. כאשר מבצעים כהלכה את סדר הפעולות המוגדר, מגיעים לפיתרון הנכון והמדויק.
מנהיגות אלגוריתמית היא דרך לפתור את הבעיות בחלוקת המשימה לשלבים. אלגוריתם הוא מעין תרשים זרימה, צעד אחר צעד של הוראות המשמשות לעתים קרובות בתכנות מחשבים.  
מנהיגות אלגוריתמית היא גם גישה שימושית לפתרון כל מיני בעיות במציאות היומיומית.
מנהיגות היוריסטית מאופיינת יותר באינטואיטיביות וגמישות חשיבתית. חשיבה זו הרבה יותר דינאמית, ומסתמכת באופן ניכר על המנהיג עצמו. כלומר זוהי חשיבה הרבה יותר סובייקטיבית מאשר צורת החשיבה האלגוריתמית שהינה יחסית אובייקטיבית והגיונית. כאשר משתמשים בחשיבה היוריסטית נדרש הרבה פחות זמן להגיע למסקנה ולקבלת החלטה, וכמו כן, נדרשים פחות משאבים מנטאליים לשם כך. יחד עם זאת יש לכך מחיר. ההחלטה מתקבלת בזמן קצר יותר, ובמקביל עולה הסיכון לעשות טעות ולקבל החלטה שאינה בהכרח הטובה ביותר על פי הנתונים הקיימים במציאות. מנהיגות היוריסטית דורשת הרבה יותר יוזמה ואומץ מאשר מנהיגות אלגוריתמית.
מנהיג היוריסטי מקבל החלטות ופותר בעיות ללא מערכת עקבית של אפשרויות, לעקרונות ולמסקנות. המנהיגות ההיוריסטית נועדה לחפש מטרה בלתי ידועה על ידי חקירה המשתמשת באמות מידה כלשהן, ידועות. זוהי טכניקה של ניסוי וטעייה שבה נעשית בדיקה עצמאית של הנושא והתוצאות של כל צעד משמשות לקביעת הנוסחה שתשרת את הצעד הבא. מטרתה היא להגביל את מספר האלטרנטיבות כבר בשלבים הראשונים של הבעיה, כשהמנהיג מגלה בעצמו את היחסים וקובע לעצמו את הכיוון להמשך הבדיקה. שיטה זו מופעלת כאשר שיטות מדעיות אינן קיימות, או כאשר אין מספיק זמן, או כסף, להשתמש בהן. כיום שימוש במחשבים מאפשר הדמיית מצבים של בעיה והרצת החלופות במהירות כדי למצוא את הטובה ביותר.
ישנם שלושה עקרונות למנהיגות היוריסטית:
1.   עקרון הזמינות - הנטייה להעריך שאירוע יקרה על-פי הקלות בה הוא צץ בתודעתנו. מנהיג היוריסטי יתנהג לעיתים בצורה אינטואיטיבית ואסוציאטיבית המקדמת את תהליך קבלת ההחלטות שלו.
2.   עקרון ההדמיה - הנטייה להעריך שאירוע יקרה על פי הקלות בה ניתן לדמיין אותו. מתודת התרחיש היא כלי שכיח לקבלת החלטות בעלות השפעה ארוכת טווח. ככל שלמנהיג ההיוריסטי יהיה יותר קל לדמיין את תוצאות החלטותיו, כך הוא יקבל אותן יותר מהר.
3.   עקרון היציגות - הנטייה להעריך שתופעה שייכת לקטגוריה מסוימת, על-פי מידת ההתאמה של מאפייניה של התופעה למאפייניה של הקטגוריה. מנהיג היוריסטי ישייך את הבעיה אותה הוא אמור לפתור לקטגוריה מסוימת ובהתאם אליה, יפעל. עליו במקרים רבים לבצע אינטגרציה של מספר קטגוריות בכדי לקבל את ההחלטה הנכונה, במיוחד במצבים מורכבים. 

שתי הגישות משמשות את המנהיגים, ולשתיהן מטרות שונות ושימושים במצבים שונים. ההכרעה באיזו צורת מנהיגות להשתמש נובעת מגורמים שונים שקובעים את מורכבות המצב והשיפוט הנדרש. מאפיינים אלו יכולים להיות למשל כמות המידע שיש על אותה סיטואציה, עד כמה חשובה תוצאה נכונה ומדויקת, כמה זמן יש על מנת להגיע לתשובה הנכונה או כמה משאבים מנטאליים, למשל סבלנות וערנות, יש בשביל להגיע למסקנה הנכונה.
השימוש הנכון בשתי גישות המנהיגות הוא היכולת להכיר את המצב ולקבוע מה תהיה צורת השיפוט המתאימה ביותר, בהתחשב בידיעות (המבוססות והעובדתיות) בנושא, כמות המשאבים והזמן, האומץ והנחישות.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה