יום שבת, 18 ביולי 2015

מודל למימוש ייחודיות העצמי (מי"ה)


Self Uniqueness Fulfillment (SUF) model
מימוש: מקסום היכולות והכישורים
ייחודיות: מיצוי הערך המוסף האישי, השונות
העצמי: השאיפות, התשוקות והמאוויים


מודל מי"ה (SUF) מתבסס על תורתו של קרל רוג'רס‏ ‏למימוש עצמי.
רוג'רס טוען כי מימוש עצמי הוא המניע מרכזי את האדם. ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, משלים כי מימוש הייחודיות העצמית הוא לב ליבו של המימוש העצמי והוא המניע העיקרי בעידן הנוכחי. רכיב הייחודיות הוא צורך מובהק של דור המילניום אשר איבד משמעות ומחפש אותה בייחודיות של כל אחד. אדם שאינו ייחודי אינו קיים. הצמיחה האישית ייחודית לכל אדם בהתאם לשאיפותיו. 
רוג'רס טוען שהאדם הוא ישות שלמה שלא ניתנת לחלוקה, הוא ישות הוליסטית. גולן מוסיף שהוא ישות הוליסטית ייחודית.
רוג'רס האמין כי ההנעה האנושית אינה ניתנת לפיצול למניעים בודדים: האדם מונע על-ידי כוח מרכזי אחד הדוחף אותו, והוא הנטייה למימוש עצמי (או הגשמה עצמית). לכל אדם ייחודיות ולכן המימוש העצמי הוא של הייחודיות של אותו אדם.
זו נטייה מורשת של האדם לפתח את כל כישוריו, במטרה "להיות העצמי הטוב ביותר שטבעו המורש מאפשר לו להיות." ב"הטוב ביותר" התכוון רוג'רס להשוואת האדם לעצמו, לא לאחרים. זהו ההבדל בין מצוינות להצטיינות. מצוינות זה ביחס לעצמי. הצטיינות זה ביחס לאחרים. ברגע שמזוהה רכיב הייחודיות הדגש הוא על מצוינות ולא הצטיינות מכיוון שאלמנט ההשוואה ביחס לאחר אינו רלוונטי. כל אדם בעל ייחודיות ולכן המימוש העצמי של הייחודיות שלו היא מצוינות, ביחס לעצמו לבד, וכל ניסיון לייצר השוואה, הצטיינות, אינו רלוונטי.

מימוש ייחודיות העצמי באה לידי ביטוי בכל מה שאדם עושה במטרה להרחיב את כישוריו ולממשם. האדם מעריך חוויה כלשהי על-פי המידה שבה היא מקרבת אותו למימוש ייחודיות העצמי: אם החוויה מקרבת אותו ליעד מימוש ייחודיות העצמי, הוא יחוש סיפוק וישאף לקראתה, ואם היא מרחיקה אותו מיעד זה, הוא יחוש אכזבה וישתדל להימנע ממנה. חוויה המקרבת אותו ליעד מימוש ייחודיות העצמי מחזקת אצלו את ייחודיותו, ואת הערך המוסף שהוא מביא לסובבים אותו.
חוויה זו מקרבת אותו כאשר הוא חש כי השתמש בכל כישוריו, הביא לידי ביטוי את יחודו ומילא את מאוויו ותשוקותיו. 

לפי תפיסת מי"ה, אדם יודע מה טוב לו, ומה מקרב אותו למימוש הייחודיות העצמי ומה מרחיק אותו ממנו. ההנחה הנובעת מכך היא שאם האדם יקבל תנאים נאותים להתפתחותו, ובעיקר את החופש להיות הוא עצמו ולבחור את בחירותיו האישיות, הוא ידע מה טוב בשבילו לא רק מבחינת סיפוק הצרכים הגופניים, אלא גם מבחינת מימוש כשריו האישיותיים ויחודו.

איש אינו מגיע למימוש ייחודיות העצמי מלא, שכן תמיד יש עוד ועוד כישורים שיש מקום לשפרם ולהרחיבם, ויש תמיד מקום ללמוד דרכים חדשות, מהנות ויעילות יותר לספק את צרכינו ולממש את כישורינו. מימוש ייחודיות העצמי נתפס, אפוא, כיעד שאיש אינו מגיע אליו, אך כולם שואפים אליו, וההבדל בין בני האדם הוא במידה שבה הם מממשים את ייחודיות עצמם.

מחיקת הייחודיות כחלק מתהליך השמדת  העם היהודי על ידי הצורר הנאצי, החלה כבר בשלב חוקי נירנברג, מחיקת הזהות הייחודית והפיכתה לזהות קולקטיבית של גזע. השיא היה במחנות הריכוז בהם הוחלפה הזהות שנותרה במספר, לבוש ותספורת אחידה, ומחיקה טוטאלית של הצורך במימוש ייחודיות העצמי. האנשים ששרדו את המחנות, שמרו על מימוש ייחודיות העצמי דרך עזרה לזולת ומחשבות על עתיד, בו יוכלו לממש את ייחודם העצמי.

יש להתייחס לכל אדם באופן הוליסטי/ שלם. בכדי לאפשר לכל אדם ליישם את מודל מי"ה, מומלץ תמיד לשמור על פער קטן בין המימוש המצוי למימוש האידיאלי ובכך לחתור תמיד להשגת מימוש ייחודיות עצמי מלא. כדאי לאפשר לאדם לבחור את בחירותיו ללא התניה, תחושת איום, ולאפשר לו לסגור פערי מי״ה מתוך מודעות עצמית. רק האדם השלם, שתופש את המי"ה כתהליך, יהיה יצירתי וסתגלן למציאות משתנה. 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה