יום ראשון, 28 ביוני 2015

פוסט שני: היסטורית העם היהודי בא"י על פי מודל "מנחים ביחסים"/ ניר גולן


השימוש במודל "מנחים ביחסים" "Positions In Relationships" (PIR) model לניתוח היסטורי של תולדות העם היהודי בעת החדשה, מייצר פרספקטיבה חדשה ומהפכנית. מודל ״מנחים ביחסים״ פותח ע״י ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות. מושגי יסוד במודל, מוצגים בפוסט הקודם, בו נותחו האירועים אשר התרחשו בגולה. בפוסט זה ננתח את האירועים אשר התרחשו בא"י.
החל מתחילת הכיבוש הבריטי והחלת המנדט הבריטי על א"י היו שלושה גורמים עיקריים שיצרו "פעולות" והתמקמו במנחים שונים:
·      השלטון הבריטי
·      התושבים המקומיים שאינם יהודים
·      התושבים היהודים

המנדט הבריטי הוביל את שלטונו תוך מיקום במנח עליון ביקורתי או עליון תומך. הבחירה בתומך או בביקורתי הייתה לאור מיקומו היחסי של המנח עימו יצר את הפעולה.
מטרתו העיקרית של שלטון המנדט הבריטי בא"י היה ליצור שקט פוליטי ויציבות שלטונית.
השלטון הבריטי שמיקם עצמו כמנח עליון ביקורתי ותומך, יצר שכבה שלמה של אוכלוסיה במנח תחתון צייתן ומרדן: היישוב היהודי והמחתרות.
המנדט הבריטי ניסה להשיג שליטה דרך לקיחת בעלות אימפריאליסטית על התושבים, ניסיון לפתור סכסוכים כעליון תומך מול התושבים, וכעליון ביקורתי אל מול המחתרות והפורעים הערבים.
השלטון הבריטי ניסה לתווך ולתמוך בשני הצדדים ממנח עליון תומך. כשלא נענה לדרישותיו, הפך למנח עליון ביקורתי: הפעיל סנקציות, הגבלות תנועה ונשיאת נשק, ביצע משפטים צבאיים וגזר עונשי מאסר ומוות.
ברגע שהמנדט הבריטי הבין כי הוא איבד שליטה על המצב ואיבד את משמעותו בעקבות החלטת האו״ם על תכנית החלוקה,   הוא ויתר ועזב את האזור. המחתרות ומוסד העפלה היו במנח תחתון מרדן. הבריגאדה היהודית הייתה תופעה חד פעמית של מנח אמצעי השם את הצלת העם היהודי והלחימה באויב הנאצי כמטרה. 
עד לנקודה היסטורית זו, ממוקם העם היהודי במנח מגיב: תחתון צייתן או מרדן.
נקודת המפנה האמיתית במעבר ממגיב ליוזם התחילה סביב רעיונות הציונות והקמת מדינה יהודית. הכרזת המדינה הייתה מהלך במנח אמצעי אשר זיהה הזדמנות סינגולארית בהיסטוריה.  

מרגע שהוקמה המדינה חל מהפך במיקום היחסי של העם היהודי והוא הפך לעליון ביקורתי או עליון תומך:
עליון ביקורתי כלפי התושבים המקומיים שאינם יהודים: ניסיון להשיג שליטה מוחלטת בטענה שהמדינה היא מדינת העם היהודי. התפישה של איום קיומי תמידי וסיכון ביטחוני, הביאה לכיבוש שטחים, גירוש תושבים והקמת ממשל צבאי. השימוש בכוח בסיטואציות השונות נובע ממנח עליון ביקורתי המשווע לשליטה עליונה מוחלטת בסיטואציה.
המיקום במנח עליון תומך בא לידי ביטוי בעיקר מול העולים החדשים. אותם עולים מגיעים מראש במנח תחתון צייתן כי הם תלויים בחסדי הסוכנות והממשלה. לממשלה יש אינטרס להתמקם במנח עליון תומך במטרה לשלוט באותו ״אספסוף״ ולעצבו מחדש בדמות הצבר החדש. במקרים נקודתיים קיימות סיטואציות של מרידה בממסד התומך תוך התמקמות במנח תחתון מרדן. בעקבות הפגנות ומהומות אלו עובר הממסד ממנח עליון תומך למנח עליון ביקורתי.
נקודתית היו מופעים היסטוריים מהמנח האמצעי בדמות מנהיגים אשר זיהו עצמם כשליחי ציבור: הרצל, מנדלסון, בן גוריון, בגין, רבין ופרס. הם בנו חזון לטובת הכלל, יזמו הסכמי שלום ופעילויות להצלת אזרחים ישראלים ויהודים מרחבי העולם.
בתחילת המאה ה21, המתאפיינת במציאות משתנה תמידית שמייצרת חוסר יציבות קבוע, עלינו לייצר עם חדש, הבוחר להיות במנח אמצעי. ממנח תחתון צייתן הנע ונד לעיתים לכיוון המרדן, עד שהושמד כמעט לחלוטין. ממנח עליון ביקורתי הנע ונד לכיוון העליון התומך, תלוי אוכלוסיה ותלוי מצב. מחוסר יציבות במנחים, לחזון יציב של מנח אמצעי מוביל.
שם את החיפוש אחר האמת, הדמיון והמוסריות במרכז.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה