כל הציטוטים לקוחים מתוך ספרו של הרמב"ם/
״מורה נבוכים״
מודל אד״ם נוצר בכדי להסביר את הקשר בין המיומנויות השונות של
המאה ה21 שמוצגות במודל משתתפי״ם.
מודל
משתתפי"ם: מיומנויות המאה ה-21
מיומנות טכנולוגית- שליטה בכל המערכות הדיגיטאליות, הרשתות
החברתיות והפלטפורמות השונות, כדי להשיג ידע, לתקשר וליצור מערכות יחסים
וכדי להיות מעודכנים כל הזמן במציאות המשתנה.
שיתוף פעולה- תפקידים בצוות, מיומנויות עבודת צוות, הדדיות,
השפעה והנעת אנשים בצוות, כדי ללמוד ולעבוד כצוות בפיתוח ובהובלה של תהליכים
מורכבים ורב ממדיים.
תקשורת- מיומנויות ניסוח מסר, תקשורת בינאישית, טכניקות שכנוע,
טיפול בהתנגדויות, גישור והתמודדות עם קונפליקטים. העיסוק העיקרי יהיה הקשבה
והשפעה ללא סמכות על האחר כדי לגייסו לתהליך הלמידה והעבודה.
תודעה גלובלית- ראיה של תהליכים חוצים עולם, זיהוי מגמות
גלובליות, הבנת המורכבות הבינתרבותית, יכולת עבודה בסביבה גלובלית (פערי זמן,
ניהול מרחוק, תפיסות עולם שונות תרבותית: סבלנות וסובלנות). הבנת השונות התרבותית
כיתרון ליצירת מוצר אינטגרטיבי איכותי יותר.
פתרון בעיות- מיומנויות תחקיר, חשיבה מונעת ויוזמת. זיהוי הבעיה
כמקור לחשיבה יוזמת ויצירתית.
יצירתיות- חשיבה אינטגרטיבית מקורית ייחודית ללא גבולות. חשיבה
מקורית ודמיונית המצליחה לייצר מציאות חדשה.
מחשבה ביקורתית- הטלת ספק בכל נתון או דעה למטרת למידה
והתחדשות. ביצוע הערכה וחשיבה המטילה ספק בכל הנחת יסוד תוך מציאת פתרון חלופי
חדש.
האתגר העיקרי במודל משתתפי״ם הוא להסביר את הקשר והאינטגרציה
בין המיומנויות השונות, לדייק את הערך המוסף של כולן ביחד.
כל מיומנות עומדת בפני עצמה אך מכלול המיומנויות מייצר ערך
חדש. מודל אד״ם מסביר את המורכבות ומגדיר את הערך המוסף הייחודי הנוצר מאינטגרציה
של המיומנויות השונות.
פירוט המיומנויות השונות הנדרשות מאד״ם במאה ה21 בהתאם
לשלמויות השונות, אותן הגדיר הרמב"ם בספרו ״מורה נבוכים״:
1. אמת- החיפוש אחר השלמות השכלית: חיפוש אינסופי אחר האמת לתבונה
שלמה, תוך שימוש במיומנויות פתרון בעיות ומחשבה ביקורתית.
2. דמיון- שלמות הכוח המדמה: שלמות הדמיון מושפע ממיומנויות
דיגיטליות, תודעה גלובלית ויצירתיות.
3. מוסריות- שלמות המידות: מידות מאוזנות הבאות לידי ביטוי
במיומנויות השיתוף והתקשורת הבינאישית.
מוסריות: שלמות המידות.
האדם המוסרי איננו רק אדם שעושה פעולות טובות, אלא בעיקר אדם
שיש לו תכונות טובות. הרמב"ם ממקם את המוסריות באישיות (שהיא המקור למעשים),
ולא רק במעשים עצמם. הרמב"ם אימץ את התפיסה האריסטוטלית הקובעת את איכותה
המוסרית של תכונת אישיות על פי המידה שבה היא מאוזנת: ״המעלות הן תכונות נפשיות וקניינים
ממוצעים בין שתי תכונות רעות, האחת מהן יתרה והאחרת חסרה. מן התכונות האלה יתחייבו
הפעולות ההן״. משמעות של תכונה מאוזנת, שהיא מביאה למעשים התואמים למושאים שלהם.
איזון הוא ההתאמה הרגשית שבין האדם לעולם. אדם זה הוא בעל יכולות תקשורת בינאישית
גבוהות מאד: הוא בעל יכולת הקשבה והכלה, מומחה בהעברת מסרים ובעל רישות חברתי עצום
(Networking).
בני אדם יכולים ליצור את תכונות האופי שלהם באמצעות אימון רב.
אישיות מאוזנת היא שאיפת חייו של החותר לשלמות מוסרית, והיא יכולה להיות היצירה
הגדולה ביותר של חייו. אדם שזכה לשלמות המידות הוא אדם שהצליח להביא את אישיותו
לידי איזון מוחלט, כלומר מידותיו מכוננות אינטראקציה הרמונית בינו לבין המציאות.
אדם זה עיצב את הקיימות העצמית שלו דרך מיומנויות התקשורת הבינאישית. אדם זה יודע
להגדיר לאור השלמויות הקודמות את ייחודו, והוא מתקשר אותו לסביבה כמו שמתקשרים
ומשווקים מותג (Branding). תהליך המיתוג אצלו הוא קריטי ומשלים
את תהליך הרישות החברתי שהוא מייצר. ייחודו המוסרי ושלמות המידות מגיעות
לשיאן תוך שמירה על תקשורת בינאישית של הכלה והקשבה. אדם זה מומחה בשיתוף
ובעבודת צוות: הוא משפיע על הסובבים אותו דרך שיתוף ומתן וקבלת משוב. הוא לוקח
אחריות על הסובבים אותו ומנסה לייצר קהילה לומדת סביבו.
אד״ם מחפש את האמת דרך פתרון בעיות ומחשבה
ביקורתית, ממצה את הכוח המדמה שלו דרך ביטוי הייחוד והיצירתיות שלו במדיה
הדיגיטלית ומשפיע על התודעה הגלובלית, הוא שואף לשלמות מוסר המידות דרך יצירת תקשורת
בינאישית ושיתוף האחרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה