יום שני, 3 בנובמבר 2014

משוב online על פי המודל האישי ללמידה משמעותית/Significant Individual Learning (SIL) model

משוב online מתרחש במהלך תהליך הלמידה ונקרא גם מודל ההתערבות.
על פי המודל האישי ללמידה משמעותית: (Significant Individual Learning model (SIL (המפורט בפוסט הקודם), עדיף לא לקטוע את תהליך הלמידה ולהתערב במהלכו. נושא עצמאות הלומד קריטי להצלחת הלמידה המשמעותית ולכן יש לצמצם במידת האפשר את מופעי המשוב online/ התערבות. במידה ונבחר להתערב יש לבצע זאת בשיקול דעת.


מקרים ושיקולים להתערבות:
1.​ בזמן שהלומד מבצע פעולה שנעשתה בניגוד לנהלים ואו ולמדיניות ויש בה אלמנט של סכנה או פגיעה בלומד או בסובבים אותו.
לדוגמה: התנהגות אלימה או התנהגות שאינה על פי נורמות ההתנהגות המקובלות.
2.​ פגיעה בתהליך הלמידה של הלומד.
לדוגמה: טעות של הלומד המייצרת רצף טעויות: Loop, והלומד לא מצליח לצאת ממנו בכוחות עצמו. הדבר מייצר אצל הלומד תסכול ויכול לקטוע את תהליך הלמידה.
3.​ פגיעה בערכי הליבה ותדמית בית הספר/הקהילה/המדינה.
לדוגמה: כתוצאה משלב 4: הגדרת הערך, בוחר הלומד להטיל ספק בערך הנלמד ואף לחלל אותו. הוא מדבר ומביע את מחאתו בצורה הפוגעת בערכי הליבה וכתוצאה מכך יש חשש לפגיעה מורלית וערכית באבני יסוד של בית הספר/הקהילה/המדינה.  
4. ​מיקום הטעות בתהליך הלמידה: טעות בתחילת התהליך תגרום להתערבות בשלב מוקדם ותהיה ברמה העקרונית, ככל שיתקדם תהליך הלמידה תהיה ההתערבות יותר נקודתית- ירידה לפרטים.
לדוגמה: בשלב השני של המודל: הגדרת ההתנהגות, בתחילה תהיה התערבות עקרונית וברמה כללית אך ככל שתבוצענה יותר חזרות על הביצוע למטרת שיפור ומצוינות, ההתערבות תיגע יותר בפרטים ותהיה יותר קפדנית.
5. ​כשהטעות חוזרת על עצמה והופכת שכיחה (המטרה למנוע הרגל שגוי).
לדוגמה: יתכן ומדובר על טעות שאינה קריטית,כגון: טעויות בניסוח, או בסגנון, אך החזרה על טעויות אלה, תהפוך לדפוס התנהגות אשר יהיה קשה לשנותו בעתיד. 
6. ​כאשר הפעולה הנלמדת או הקושי עמו נתקל הלומד במהלך שלבי המודל, הם נדירים או לא מתוכננים, הניתוח יהיה ברמת פירוט מעמיקה יותר כדי לנצל את ההזדמנות הנדירה לתהליך הלמידה.
לדוגמה: במקרים של קפיצה בין שלבי המודל לא על פי הסדר המצופה, תובנה אשר סותרת שלב קודם בתהליך הלמידה, מעורבות גורם חיצוני נוסף המייצרת קושי.
7. מאפייני הלומד: פזיז, בעל/חסר ניסיון קודם, עודף ביטחון עצמי (חוסר ביטחון- פחות התערבות, ביטחון גבוה- יותר התערבות).
לדוגמה: לעיתים כאשר מאפיין הלומד הוא פזיזות וחוסר הקשבה למלמד, ניתן לו לטעות בכדי שיבין את המשמעות של מאפייניו וינסה לשנותם במהלך תהליך הלמידה. ללומד בעל חוסר ביטחון עצמי ותחושת מסוגלות נייצר יותר למידה מהצלחה ופחות חוויה של טעויות כדי לחזקם.
8. מטרת תוצר מול מטרת תהליך למידה: ככל שהלמידה יותר תהליכית ופחות הישגית יש צורך להתערב פחות ולתת יותר לגיטימציה לטעויות.
לדוגמה: למידה שבסופה ניתן ציון והיא מוגבלת בזמן, למידה הישגית, יתכן ותהיה התערבות מכוונת ומדויקת יותר למטרת השגיות ומצוינות.  
    
מטרת משוב הonline: ​מטרת המשוב היא להביא לשינוי מידי של התנהגות הלומד לצורך שיפור ורכישת עצמאות הלומד. יש ציפייה לראות את היישום כבר בשלב הבא או בביצוע הבא. בכל פעם שנותנים משוב בנושא מסוים, יש לצפות לשינוי בנושא זה בלבד. המשוב נועד ליצור חוויית הצלחה מידית ותחושת מסוגלות.
​המשוב הנו מקצועי בלבד ואין לשלב בו נושאים שאינם רלוונטיים ללמידה, כדי שלא יפריעו ללמידה.

דגשים:
● ​יכול להיות יעד מתוכנן אחד למשוב כולו או יעד משתנה על פי צורך שעולה מהתצפית, לפי אופי ההתרחשות / ביצועי הלומד.
● ​יש לצמצם את התערבות במהלך הלמידה, כיוון שהתערבות יוצרת תלות במלמד. ניתן להתערב רק כאשר נעשות טעויות קריטיות. ההתערבות תיעשה בעקיפין, כך שהלומד יוכל להבין בעצמו את הטעות וללמוד ממנה. בניגוד להתערבות ישירה, שבה המלמד מצביע על הטעות באופן ברור או מתקן אותה בעצמו. למשל, מלמד המתערב באופן עקיף יגיד ללומד: "בוא נעצור רגע וחשוב על מה שביצעת/ אמרת כרגע. מה לדעתך יכולות להיות ההשלכות על הסובבים אותך?" מתוך תשובתו יבין הלומד את הטעות ויתקן אותה, בניגוד למלמד שיגיד ללומד: "עצור רגע, אני אסביר לך מה להגיד במקום הדברים שאמרת". התנהגות זו "מגמדת" את הלומד ומונעת ממנו ללמוד להבא. יש להימנע מיצירת תלות של הלומד במלמד. מטרת המשוב לעצב לומד עצמאי על ידי מתן כלים ליישום מידי ועצמאי של הידע, התפישה והמיומנות  הנרכשים, ולא על ידי מתן פתרון היוצר תלות.
● ​ההנחיות לביצוע חייבות להיות בהירות מאוד, כיוון שהלומד זקוק לכלי יישומי וברור לעבוד איתו באופן מיידי.
● ​אם הלומד שואל שאלות ומתייעץ עם המלמד תוך כדי הלמידה, אפשר לענות לו בקצרה ולהרחיב במשוב אשר יינתן בין השלבים או הפעולות. חשוב כי המשוב עצמו יתבצע בין הפעולות או השלבים של הלומד, ולא תוך כדי הפעולות.
●​ תיעוד המשובים, כולל ציטוטים מדויקים, חיוני ליצירת תהליך מתמשך וכדי שהשינוי לא יהיה נקודתי בלבד.

קיימות שתי שיטות עקרוניות להתערבות:
ישירה: המלמד נותן הנחייה/ הכוונה ברורה ומהירה לגבי הביצוע/ השינוי הנדרש. הלומד מבצע את שנאמר לו לא תמיד תוך הבנת הטעות, המשמעות ואופן התיקון.
עקיפה: שאילת שאלה או הצגת נתון המרמזים על משמעות הטעות, הלומד אמור להבין כי טעה, לזהות את טעותו ולתקנה וכל זאת בעצמו ללא עזרת המלמד.
יתרונות ההתערבות הישירה:
מהירה (מכוונת הישגים), חד משמעית וקלה לביצוע​ יחסית ע״י המלמד.  
יתרונות ההתערבות העקיפה:
מכוונת תהליך למידה, לא פוגעת ברצף הפעילות/ הלמידה, יוצרת לומד עצמאי.

על פי הגישה האנתרופוגוגית קיימים 4 עקרונות אשר מנחים את המלמד במהלך ההתערבות: ההתערבות מעודדת מכוונות עצמית של הלומד, נותנת מענה לצרכיו, מחדשת וניתנת ליישום מיידי.
תהליך הלמידה מוגדר על פי הגישה האנתרופוגוגית כתהליך לאורך כל חיי הלומד ללא תלות בגילו. ככל שבעזרת משוב הonline תיווצר ללומד תחושת מסוגלות והצלחה כך תגבר המוטיבציה שלו לתהליך למידה משמעותי ארוך טווח. תהליך הלמידה מכוון לעצמאות הלומד ולכן יש להמעיט ככל האפשר בהתערבות כדי לא לייצר תלות במלמד.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה